מחקרים מראים כעת את מה שרבים מכם אולי חשדו: אנחנו חיים באזור יותר ויותר נרקיסיסטי חֶברָה.

בעולם שבו הטלוויזיה בפריים-טיים נשלטת על ידי 'מציאות' שקרית כמו הריסים של הקרדשיאנס, ואנשים יושבים מול שולחנות ארוחת ערב וצ'ק-אין בפייסבוק במקום לנהל שיחות פנים אל פנים, זה אולי לא יפתיע .

הרבה נכתב על עליית הנרקיסיזם בקרב בני המילניום, הדור שנולד בשנות השמונים והתשעים, דור שזכה לכינוי השנוי במחלוקת 'הדור אני' על ידי פרופסור ז'אן מ. טוונגה ב-2007. העבודה האחרונה , המגיפה הנרקיסיסטית: חיים בעידן הזכאות , טוונג' (עם W. Keith Campbell) מסביר: 'בנתונים של 37,000 סטודנטים בקולג', תכונות אישיות נרקיסיסטיות עלו באותה מהירות כמו השמנת יתר משנות ה-80 ועד היום.' ההשוואה להשמנה מצביעה על כך שנרקיסיזם הוא מגיפה נוספת באמריקה.

אולי מטריד יותר, קומץ מחקרים חדשים השוואת תכונות ויעדי חיים של צעירים בתיכון ובקולג' כיום עם אלו של ג'נר-קסרים ובייבי בום באותו גיל, מראה עלייה בערכים חיצוניים ולא בערכים פנימיים. בני דור המילניום נוטים יותר להעריך כסף, תדמית ותהילה על פני קהילה, השתייכות וקבלה עצמית.

אז מי אשם בגידול הדורי הזה בנרקיסיזם?

האם נוכל להצמיד את הזנב למארק צוקרברג ולהופעת פייסבוק? במהלך השנים האחרונות, שפע של מחקרים זורמים פנימה שיוצרים קשרים בין פייסבוק לנרקיסיזם. מחקרים מוצאים בעקביות שאנשים שמקבלים ציון גבוה יותר בשאלון מלאי האישיות הנרקיסיסטית נוטים להחזיק יותר חברים בפייסבוק, לתייג את עצמם בתדירות גבוהה יותר בתמונות ולעדכן את הסטטוסים שלהם בתדירות גבוהה יותר. לפי לורה בופאדי , חוקר פוסט-דוקטורט ב-Universidad de Dueto בבילבאו, ספרד, 'נרקיסיסטים משתמשים בפייסבוק ובאתרי רשת חברתית אחרים כי הם מאמינים שאחרים מתעניינים במה שהם עושים, והם רוצים שאחרים ידעו מה הם עושים.'

באופן כללי, אתרי מדיה חברתית מעודדים קידום עצמי, שכן המשתמשים מייצרים את כל התוכן. W. Keith Campbell מסביר שאנשים מרבים להשתמש בפייסבוק 'כדי להיראות חשובים, להיראות מיוחדים וכדי להשיג תשומת לב ומעמד והערכה עצמית'. הבעיה עם היבט זה של רשתות חברתיות היא שכמעט כולם מציגים דיוקן לא מציאותי של עצמם . בדיוק כפי שאנשים בוחרים את התמונות האטרקטיביות ביותר של עצמם כדי להשתמש בהם כתמונות פרופיל, הם נוטים לאכלס את העדכונים שלהם בקטעי החדשות האטרקטיביים ביותר על עצמם. כמובן, זה לא תמיד המקרה, אבל התמונה שטופת השמש הבלתי מציאותית שכל כך הרבה רשתות חברתיות מציירות יכולה להשפיע פסיכולוגית שלילית על החברים או העוקבים שלהם. מחקרים אחרונים מבין בוגרי תואר ראשון ברחבי הארץ הראו ש'סטודנטים שהיו מעורבים יותר בפייסבוק היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחשוב שחייהם של אנשים אחרים מאושרים וטובים יותר.' משתמשי פייסבוק כבדים אלו נטו גם יותר להשוות את עצמם לרעה לאחרים ולהרגיש גרוע יותר עם עצמם.

בעוד שפייסבוק היא בהחלט פלטפורמה לנרקיסיסטים, זו טעות להניח שפייסבוק לבדה גרמה לעלייה זו בנרקיסיזם. בתור החוקר שון ברגמן ציין , 'יש כמות משמעותית של מחקרים פסיכולוגיים שמראה שהאישיות של האדם מבוססת למדי עד גיל 7', בהתחשב בעובדה שהמדיניות של פייסבוק לא מאפשרת למשתמשים להירשם עד גיל 13, 'תכונות האישיות של משתמשים טיפוסיות הן די טובות- מושרש עד שהם נכנסים לרשת חברתית״.

האמת היא שעליית הנרקיסיזם בקרב בני דור המילניום עשויה להיות פחות קשורה לרשתות החברתיות שלנו באינטרנט ויותר לרשתות החברתיות שלנו בבית. במהלך העשורים האחרונים חלה עלייה בהתרפקות הורית ובתנועה המכונה 'הערכה עצמית'. הורים ומורים המנסים להחדיר לילדים תחושת הערכה עצמית בריאה על ידי שבחים להם בשפע גורמים לעתים קרובות יותר נזק מתועלת. למעשה, מחקרים מראים שילדים הציעו מחמאות על מיומנות שלא שלטו בהם או כישרונות שאין להם נשארים בתחושת ריקנות וחוסר ביטחון יותר. רק כאשר ילדים זוכים לשבחים על הישגים אמיתיים הם מסוגלים לבנות הערכה עצמית ממשית.

כתבתי בעבר עלהבדלים מהותייםשל הערכה עצמית לעומת נרקיסיזם:

הערכה עצמית שונה מנרקיסיזם בכך שהיא מייצגת גישה הבנויה על הישגים שלטנו בהם, ערכים שדבקנו בהם ואכפתיות שהפגינו כלפי אחרים. נרקיסיזם, לעומת זאת, מתבסס לעתים קרובות על פחד מכישלון או חולשה, התמקדות בעצמי, דחף לא בריא להיראות כטוב ביותר, ובסיס עמוק. חוסר ביטחון ותחושה בסיסית של חוסר התאמה.

חשוב להבין שנרקיסיזם נובע מתחושות בסיסיות של חוסר התאמה. ילדים רבים בני דור המילניום קיבלו צורה ולא חומר, מתנות במקום נוכחות, מה שמותיר ילדים בתחושת חוסר ביטחון. שבחים ריקים גורמים לילדים להרגיש זכאים תוך שהם חסרים את הביטחון האמיתי הדרוש כדי להרגיש טוב עם עצמם. נראה כי השינוי של החברה שלנו לסיפוק מיידי משפיע לרעה על ילדינו.

בספר האחרון שלנו העצמי במצור , אבי הרופא ואני כותבים על החשיבות של הורים המעודדים את ילדיהם לחוש עצמי אמיתי. על מנת שילדים ירגישו בטוחים ובטוחים בעצמם, חיוני להוריםלהבחין ברעב רגשימאהבה אמיתית. אהבת הורים אמיתית כוללת חום, חיבה והתכווננות לצרכיו של הילד, כמו גם להציע לילד הדרכה, הכוונה ושליטה כאשר הדבר מתאים. סוג זה של אהבה עוזר לילדים לפתח הערכה עצמית אמיתית ולא תכונות אישיות נרקיסיסטיות.

למרות שבטוח שצורות תקשורת מקוונות ורשתות חברתיות כן משפיעות על בריאותו הנפשית של הפרט, הפתרון לטיפוח דור פחות נרקיסיסטי הוא להחדיר תחושה בריאה של הערכה אמיתית במצב לא מקוון לפני שמישהו מבוגר מספיק כדי לפרסם את עדכון הסטטוס הראשון שלו. רק על ידי פחות אובססיה עצמית והערכה רבה יותר ליחסים אישיים נוכל להקנות ערכים אלו לדור הבא.